החלטה בתיק ת"ט 31844-04-11

1.         התנגדות לביצוע שיקים ובקשה להארכת מועד בצידה.    

המדובר בשיקים בסכום כולל של כ-180,000 ש"ח, אשר כנטען בהתנגדות נמסרו למר מירון, מי שהיה מעסיקה של המבקשת באותה עת בחנות אופטיקה, לאחר שנתבקשה על ידו לסייע בעדו ולפתוח עבור העסק חשבון בנק על שמה לנוכח היותו חייב מוגבל באמצעים.

בפועל, כנטען, פעל מר מירון בחשבון הבנק תוך שהוא מציג כלפי המבקשת מצג לפיו החשבון מנוהל אך ורק עבור האופטיקה, בה עבדה המבקשת כשכירה, ובעת שהמבקשת אינה ילידת הארץ ואינה קוראת וכותבת את שפתה.

לאור האמור, מסרה המבקשת כטענתה את השיקים לידי מר מירון, כשהם ריקים למעט חתימה, כשמטרתם רכישת סחורה לאופטיקה, בסכומים של אלפי שקלים בודדים.

אלא, שאמונה של המבקשת במר מירון הופר על ידו עת נטל את השיקים ופצח בעסקה מתמשכת של החלפות שיקים עם המשיבה ע"י מי מטעמה, תוך שבמסגרת אותה התנהלות בין מירון למשיבה נרשמו בשיקים סכומי כסף גבוהים, אשר כצפוי לא כובדו בידי הבנק.

להתנגדות מצורף גם תצהירו של מירון המאשר את נסיבות המקרה כמתואר ע"י המבקשת ומוסיף כי היקלעות המבקשת למצב הדברים הנוכחי מקורו בהפרה בוטה של ההסכמות בינו לבין מר דג'לדטי מטעם המשיבה בהתייחס להחלפות השיקים, והראשונה שבהן, התחייבותו של דג'לדטי שלא להפקיד את השיקים או למצער לשלם תמורתם לחשבון הבנק על מנת שאלה יכובדו. לתמיכה בטענתו מצרף מירון לתצהירו צילום שורה של שיקים שנמסרו לו כנטען ע"י מי מטעם המשיבה במסגרת ההחלפות כאמור, לרבות חברות קשורות או בשליטה.

עוד נטען, כי המדובר בשיקים  משנת 2007 אשר הוגשו לביצוע רק בשנת 2009, ובכך יש כדי לתמוך בטענתו של מירון כי כל מהלך הגשתה של בקשה לביצוע זו מקורה ביצר נקמנות של דג'לדטי לאור עדות שנתן כנגדו בהליך משפטי אחר.

2.         ההתנגדות הוגשה באיחור של כחודש ימים בצירוף בקשה להארכת המועד במסגרתה טענה המבקשת כי מאחר ואינה יודעת לקרוא עברית ומאחר ואין לה כל ידע או הבנה בנושאים אלה, פנתה בצר לה עם קבלת האזהרה למר מירון, אשר אמר לה כי המדובר בשיקים ללא כיסוי וכי הוא יטפל בכך לאור העובדה כי השיקים נמסרו לו כשהם נושאים חתימה בלבד לרכישת סחורה וכי היא אינה חייבת דבר לצד ג'.

דא עקא, שמסיבות כאלה או אחרות (דוגמת הצורך בצילום התיק ובעיות בריאותיות משמעותיות מהן סובל מירון) לאחר שנטל מירון את הטיפול בהגשת ההתנגדות עבור המבקשת, התעכבה הגשת ההתנגדות בכחודש ימים כאמור.

3.         יצוין, כי ב"כ המשיבה, בהגינותו, הסכים בפתח הדיון שהתקיים בבקשות כי תינתן רשות להתגונן, אולם התנה הסכמתו בהפקדת ערובה. מאחר והצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה באשר לסכום הערובה ביקשו לנהל את ההליך לפי סדרו, ומכאן החלטה זו.

לאחר ששמעתי חקירת המבקשת ומר מירון על תצהיריהם וסיכומי טענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בכלל החומר המצוי, הגעתי לכלל מסקנה כי לנוכח ההלכות הנותנות במסגרת השלב הדיוני הנוכחי, ומבלי שניתן יהא כמובן להביע כל עמדה בעניינים הטעונים הוכחה, הרי שיש מקום לקבל הבקשה להארכת המועד וכן לאפשר למבקשת בירור טענותיה ע"י מתן הרשות להתגונן.

4.         אמנם, הארכת מועד כבענייננו נדרשת לקיומו של טעם מיוחד לאיחור. אולם, בבוא בית המשפט לשקול בקשה מסוג זה, נלקחים בחשבון מכלול שיקולים, לרבות משך האיחור, נתוניה האישיים של המבקשת, והשאלה האם נפגע אינטרס ההסתמכות של המשיבה.

לעיתים, שילוב של נסיבות אישיות שאינן עולות כדי טעם מיוחד, בהצטרפן לסכום הנתבע ולמהות טענות ההגנה, עשוי להביא להצדקת הארכת המועד.

ר' האמור בהחלטת כב' השופטת דורנר, ברע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה, (ניתנה ביום 5.12.00, לא פורסמה):

"טענת המבקש היתה כי מצבו האישי הקשה והיותו טרוד בעסקו ובהחזר חובות מנעו ממנו את האפשרות להגיש במועד את בקשת התנגדות לביצוע השיק...

ככלל, נסיבות  אישיות כגון אלה של המבקש אינן עולות כדי "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד על פי תקנות סדרי הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפני - שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען כי השיק זויף - האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת ההתנגדות לביצוע השיק, וזאת על מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על פיו".

בנסיבות העניין, נוכח סכום החוב הנתבע, נסיבות האיחור ומשכו, וההתנהלות הכללית וההדדית הנלמדת לכאורה, הרי שבאיזון הדברים הנכון לא מצאתי לדקדק עם המבקשת ולאפשר דיון מהותי, חרף האיחור.

לאיזון הדק הנדרש במקרים מסויימים, אפנה לאמור בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702:

"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות ^- יתר במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן. גישה מהותית מרחיבה, שתום ^- הלב הוא ממי התהום שלה, אינה יכולה להיות מלווה על ^- ידי סדרי דין קפוצים ונוקשים יתר על המידה. התרבות המשפטית נבחנת לא רק על ^- ידי הזכויות המוגנות; לעתים דווקא דרכי הגישה הן המהוות בבואה אמיתית למצבו של המתדיין."